הכנס השנתי של המחלקה לתלמוד בנושא: "הלכה, משפט וספרות תלמודית" נערך באוניברסיטה

תאריך: 2012-06-19 שעה: 10:24

בכנס שהתקיים השבוע לרגל צאת 'סידרא' כ"ה הוענקו מלגות על שם ר’ אפרים ז"ל וגב’ אסתר פלמר ועל שם ר’ שלמה חוצ’נר ז”ל, ע”י משפחת פלמר. הכנס השנתי של המחלקה לתלמוד, שהוקדש לכבודו של פרופ' צבי אריה שטיינפלד לרגל צאתו לאור של ‘סידרא’ כ”ה – ספר היובל לצ”א שטיינפלד, בנושא: הלכה, משפט וספרות תלמודית נפתח ע"י ראש המחלקה לתלמוד, פרופ' לייב מוסקוביץ שהסביר את החשיבות של אירוע זה. פרופ' מוסקוביץ הסביר על החשיבות של קיום הכנס וסיפר על מפעלו של פרופ' שטיינפלד שעמד בראש המחלקה במשך 7 שנים ושימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות.

פרופ' מוסקוביץ סיים את דבריו בדברי תודה לנשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה ולרקטור האוניברסיטה, פרופ' חיים טייטלבאום על עזרתם להצלחת המפעל המדעי המחקרי- כתב העת 'סידרא'. מתוך הכרה בחשיבות ותרומתה למדע ולאוניברסיטה.

בכנס בירך נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה והסביר על חשיבות ומהות הכנס: "הכותרת כאן בעצם מכילה שלושה דברים. למעשה שלוש מחלקות שונות. משפט, ספרות ותלמוד. לעשות את החיבור הזה יחד, זה לעשות את החיבור של כל תחומי החיים".

פרופ' קוה בירך אישית את פרופ' שטיינפלד והסביר לנוכחים את חשיבות מפעלו: "מפעלו של פרופ' שטיינפלד זהו אחד הישגים הגדולים. היצירתיות שלו במפעל הזה היא ענקית. יש מעט מאוד אנשים שהקימו מפעלי כזה ואתה הצלחת לחבר את כל חוכמות העולם דרך ראיית חז"ל וכל מה שהם מייצגים. לא רק שכתבת, אלא לצד מפעל זה לימדת והעמדת דורות של תלמידים. כל הכבוד לאוניברסיטה שזכתה לאיש אשכולות כזה".

עוד סיפר פרופ' קוה לנוכחים על ההתלבטות שעשה בתחילת דרכו האקדמאית: "אין כנס של המחלקה לתלמוד שאני לא מופיע מתוך רגש אשמה. בתחילת נרשמתי למחלקה לתלמוד, אך לאחר מכן עברתי למחלקה לפיזיקה. גם בקשותיו החוזרות של ראש המחלקה לתלמוד, שאף הגיע לביתי לא עזרו. אני בא ממשפחה שלמדה בישיבת לובלין ולכן ההתלבטויות לעבור מתלמוד לפיזיקה הייתה קשה".

רקטור האוניברסיטה, פרופ' טייטלבאום: "המחלקה לתלמוד בשנה האחרונה לא רק עוסקת בתלמוד אלא עוסקת גם במעשה. מדברים על שקיעתם של מדעי היהדות. אבל המחלקה לתלמוד הוכיחה אחרת. קמה המחלקה לתלמוד והחליטה לשווק את המחלקה מחדש.

המחלקה יצאה עם הודעת פרסומת 'בוא להיות תלמודאי'. המילה הזאת הביאה לפה עשרות סטודנטים נוספים לתואר שני תלמוד. עלייה דרמטית. אבל מי שעושה- מעורר עליו קנאת סופרים. קמו מבקרים רבים והיינו צריכים להלחם כדי לשמור על התוכנית. לקח לנו כמה חודשים טובים להדוף את המתקפה. עד שבאנו לפני חודשיים למל"ג, לוועדה שדנה בנושא. הגנו בחירוף נפש על התוכנית והצלחנו לשמור על התוכנית. הבנו שרבים בחרו לפרש כרצונם את המודעה שפרסמנו. אני משוכנע שהמחלקה תמשיך לעלות מעלה מעלה. ואני מאחל לך, פרופ' שטיינפלד הרבה בריאות. תמשיך בעשייה למען הכלל".

לאחר חלוקת המלגות נפתח המושב הראשון. יו”ר המושב היה פרופ’ חננאל מאק.
ראשון לדבר היה פרופ’ אהרן שמש, מבר-אילן שנשא הרצאה על חנניה בן חנניה וחברים. בנושא נזירות ילדים בספרות התלמודית.

אחריו עלה ד”ר רמי ריינר מאוניברסיטת בן-גוריון שעסק בנושא הלכה וחברה בדרכו ההלכתית של רבנו תם: הלכות גיטין כמקרה מבחן ופרופ’ עמיחי רדזינר מבר-אילן שנשא הרצאה תחת הכותרת "הלכה במיצר: יצירתיות הלכתית בעייתית? בבתי הדין הרבניים בימינו".

בראש המושב השני פרופ' עמד אבינועם כהן.
את ההרצאה הראשונה נשא פרופ’ יהודה פרידמן ממכון שכטר למדעי היהדות ואוניברסיטת בר-אילן בנושא שלושה חכמים ומעשיהם: עיון במלאכת היצירה ומסורות הנוסח. את ההרצאה השנייה נשא ד”ר מרדכי סבתו, מבר-אילן שעסק בבירור נוסחה, התהוותה ומגמתה של סוגיית הפתיחה לפרק שלישי ממסכת סנהדרין. המושב הסתיים בהרצאות של ד”ר פינחס מנדל, מן מכון שכטר למדעי היהדות, שדיבר על הקרבת נשמותיהן של צדיקים על מזבח של מעלה- גרסאות התלמוד – בין היסטוריה לספרות. עם סיום הדברים הגיב פרופ’ צבי אריה שטיינפלד להרצאות.