הודעות הקמפוס

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • מרכז דהאן ערך כינוס בינלאומי בשיתוף עם ההסתדרות הציונית העולמית על אתגר המאבק באנטישמיות

    תאריך: 2017-01-17 שעה: 14:32



    מרכז דהאן ע"ש אהרון ורחל דהאן באוניברסיטת בר-אילן בשיתוף עם ההסתדרות הציונית העולמית קיימו יומיים של כינוס בנושא אתגר המאבק באנטישמיות הכינוס נערך בסימן עשרים שנה לפטירתו של הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג ז"ל.


    את מליאת הפתיחה של הכינוס פתח ד"ר שמעון אוחיון מנהל מרכז דהאן ומי שכיהן כח"כ והיה יו"ר השדולה למאבק באנטישמיות בכנסת ואמר "המאבק באנטישמיות הוא מאבק רב מערכתי. רק התגייסות של כל הכוחות תועיל: החל מחקיקה  בכנסת  ובשיתוף פעולה  עם הפרלמנטים בעולם  ועד להתגייסות בקמפוסים ברחבי העולם ששם נמצאת נקודת התורפה היות ושם הסטודנטים היהודים חווים על בשרם אנטישמיות חדשה בלבוש האנטי ישראליות".


    ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת אמר "דרוש מאבק מפוכח מול מורכבות האנטישמיות כיום: מצד  אחד יהודים תופסים עמדות מפתח ומאידך יש עלייה מתמדת בשנאה ובלגיטימציה לתופעה. כבר אי  אפשר לומר 'שהעולם נגדנו', ויש להתנהל בתבונה מול התופעה ולמצוא את שביל הזהב". עוד הוסיף  ח"כ אדלשטיין "נראה שלא למדנו הרבה מאז מלחמת העולם השנייה כשרבים האמינו ש'יהיה בסדר'  והדחיקו את המציאות המרה. אסור להיכנס לשאננות ויש לזכור ש'חסד לאומים - חטאת' ".


    ח"כ יצחק הרצוג, ראש האופוזיציה ויו"ר המחנה הציוני אמר "אותן מדינות שהדליקו בשבוע שעבר אורות עם דגלי ישראל בעקבות פיגוע הדריסה, השתתפו היום בוועידה בפריז, שעסקה במימוש חזון שתי המדינות. רובן מדינות ידידותיות מאוד ואני חושב שפורום כזה עם יותר משמונים מדינות הוא פורום שבו הייתי עומד מולו ומציג עמדה ואומר ומסביר להם, מה שחשבתי שראש הממשלה היה צריך לעשות - להסביר את צדקתה וכוחה של ישראל. את צדקת קיומה. את העובדה שישראל תמיד מושיטה יד לשלום ומוכנה למרות הכל להגיע לפשרות כואבות, כדי להגיע למצב שבו אנחנו מגיעים בסופו של דבר לשלום עם שכנינו.


    "הייתי גם אומר שיהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מהמורשת שלנו, אבל כמו שאמר דוד בן גוריון כשהסביר מדוע לא רצה לכבוש אותם ב-49, כדי להבטיח רוב יהודי במדינה היהודית דמוקרטית".


    הרצוג הוסיף "כשחברים וידידים מהעולם אומרים לנו שהם תומכים בחזון שתי המדינות, שזו תפיסה קלאסית של ממשלות ישראל לדורותיהן, כולל ראש הממשלה, זו לא אנטישמיות, זה ויכוח פוליטי. לא כל מי שמותח ביקורת ולא כל שמעיר לנו הוא אנטישמי. זו זילות של אנטישמיות ושל שנאת ישראל ההיסטורית ושנאת ישראל שבהחלט קיימת בעולם" הוסיף יו"ר האופוזיציה.


    "גם לנסות ולכנות נשיאים של ארה"ב בכינוי אנטישמי, אין שקר גדול מכך. כל נשיאי ארה"ב, מקום המדינה ועד היום, היו אוהבי ישראל ותומכי ישראל. אף אחד מהם לא היה אנטישמי. הקו שלהם ושל הממשל האחרון בא מתוך כוונה של אהדה ותמיכה במדינת ישראל ולכן צריך להיזהר מאוד למי יש הצדקה לקרוא אנטישמי. האנטישמיות היא מחלה ארורה, היא קיימת והיא לובשת צורות אחרות ויש להפריד בין ויכוח פוליטי לאנטישמיות נוראה ואיומה."


    מר יעקב חגואל, סגן  ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית אמר  "הכתובת הייתה ועודנה על הקיר- רבים מיהודי התפוצות חוששים להפגין את יהדותם, מאמינים כי הפוליטיקאים בארצם אנטישמיים ואינם מדווחים על אירועי אנטישמיות שהפכו לדבר שבשגרה. חמור מכך- טשטוש הגבולות בין ביקורת כנגד מדינת ישראל לבין אנטישמיות מוביל בהכרח לעלייה בגילויי האנטישמיות בעולם. יהודי התפוצות סובלים מגילויי אנטישמיות שנובעים ישירות מהקמפיינים ומתנועות החרם כנגד ישראל, ואנו רואים שקיימת הלימה בין הלך הרוח בסדר היום הציבורי הבינלאומי לבין החרפת אירועי האנטישמיות המתרחשים בעולם, בתכיפותם ובאופיים האלים. ההסתדרות הציונית העולמית תמשיך להיאבק בתופעה המכוערת, לא רק ביום המאבק הבינלאומי באנטישמיות אותו אנו מציינים בעצב, אלא בכל יום בשנה ובכל הכוחות הנדרשים."


    פרופ' זהבית גרוס, ראש מרכז  סאל ון גלדר להוראת ספרות השואה באוניברסיטת בר- אילן  הציגה בכינוס את מחקרה החדש שהתבצע באוסטרליה בבתי הספר הציבוריים. את המחקר ערכה פרופ' גרוס בשיתוף עם פרופ' סוזן רוטלנד מאוניברסיטת סידני והן מצאו כי תלמידים יהודיים הלומדים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים הלא יהודיים חווים אנטישמיות קשה בחצר בת הספר שכונתה על ידי החוקרות כ Playground antisemiotism.


    לדבריה "התלמידים חווים על בסיס קבוע הצקות ואלימות מילולית ובלתי מילולית בעלי תכנים אנטישמיים מובהקים המזכירה חזרה לימים אפלים של ימי הביניים. התלמידים היהודיים חווים  ביטויי אלימות הדומים למה שנקרא אנטישמיות קלאסית  כמו היהודים  בעלי אף ארוך, קמצנים, עשירים רודפים אחרי כח, רוצים להשתלט על העולם וכן אנטישמיות חדשה  הקשורה לכיבוש ויחסה של ישראל לפלסטינאים. תלמידים לא יהודיים רצים אחריהם בהפסקות עם צורת מספרים וקוראים לעברם: מספרים, מספרים... ללעוג על הברית מילה, זורקים עליהם מטבעות להשפילם שירימו את המטבעות כיאה לקמצנים ורודפי בצע. התלמידים סיפרו גם על אלימות ואפליה בכיתות ועוינות מצד מורים לא יהודים כלפיהם  אבל התופעה של אלימות ואנטישמיות בחצר נתפסה כמטרידה ביותר.


    פרופ' גרוס הוסיפה "תוצאות המחקר התגלו במקרה בשעה שערכתי מחקר מקיף על מסגרת שעות דת". בכל בית ספר בסידני ניתן ללמוד חצי שעה שבועית של לימודי דת או לבחור במקומה שיעור בענייני מוסר ומידות. לתלמידים היהודיים יש אפשרות ללמוד לימודי יהדות המתבצעים על ידי מורים יהודים.


    התלמידים הנוצרים לומדים לימודי נצרות והמוסלמים איסלם וכן הלאה כל בני הדתות האחרות ( סיקים הנדואים וכו). התלמידים היהודים אוהבים להגיע למסגרות הללו והן נתפסות בעינהם כמוצלחות. בניסיון להבין במחקר מה סוד ההצלחה של המסגרת הסתבר לנו כי הנבדקים אוהבים את מסגרת לימודי היהדות כי זוהי המסגרת היחידה המוגדרת על ידם כ"מקום בטוח" בו הם לא חשופים להצקות וגילויי אנטישמיות".


    פרופ' גרוס הסבירה "אחת התופעות המדאיגות שנמצאה במחקר היתה ההכחשה של התופעה על ידי מנהלי בתי הספר, מורים, מורים לחינוך יהודי והורים יהודים המציעים להנמיך פרופיל ולהצניע את התופעה. החוקרות טוענות כי על מנת לטפל בתופעה יש קודם כל להכיר בה ולקיים קבוצות תמיכה להורים ותלמידים יהודים על מנת להתמודד עם תופעת האנטישמיות בכלל ותופעת הכחשת האנטישמיות ( של גורמים בבית הספר וכן ההורים היהודים) בפרט. במקביל החוקרות מציעות לקיים סדנאות למנהלי בתי הספר ולמוריו הלא יהודים על מנת לחשוף אותם לממדי התופעה ולהציע להם דרכים אופרטיביות להתמודדות איתה".


    עוד השתתפו בכינוס מנחם גרינבלום, מנכ"ל האוניברסיטה, מר אברהם דובדבני, יו"ר ההסתדרות  הציונית העולמית,  פרופ' סרג'ו דה  לפרגולה  מהאונ' העברית, פרופ' יהושע אולקולומברה, פרופ' שמואל  טריגנו מאונ' סורבון  ומכון הרצל, פרופ' חן שכטר  מאונ' בר-אילן , פרופ' ג'ראלד שטיינברג  מאונ' בר-אילן , פרופ' רפי ואגו מאונ' תל אביב, ד"ר מלה תבורי מהמכון לחקר האנטישמיות, גב' קרול נוריאל  מנכלית הליגה נגד בשמצה, ד"ר צחי הרשקוביץ, הגב' רות זך ממשרד החוץ, ד"ר מרים ריינר  מאונ' בר-אילן וד"ר יובל ריבלין ממכללת דוד ילין.


    בערב הפתיחה של הכינוס התקיים רב שיח אותו הנחה העיתונאי בני טיטלבוים מרשת ב' והשתתפו בו  ד"ר דורי גולד  לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, העיתונאית  קרוליין גליק מהג'רוזלם פוסט וממעריב, מיכאל מייק הרצוג תא"ל במיל' ויו"ר המועצה הציבורית 'יד חיים הרצוג' והעיתונאי אודי סגל מחדשות ערוץ 2 .


    השחקנים שמואל עצמון, ענת עצמון ומוטי סנדק הציגו בקטעי משחק תופעות אנטישמיות.


    בתמונה מימין: ד"ר שמעון אוחיון מנהל מרכז דהאן, מר יעקב חגואל סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ח"כ יצחק הרצוג וח"כ יולי אדלשטיין.  


    (צילום פלג לוי)