60 שנה לבר-אילן

60 שנה לבר-אילן

סיפור הקמתה של בר-אילן מתחיל עם קום המדינה, או אז ביקש פרופ' פנחס חורגין, רב ומרצה לספרות מורשת ישראל בישיבה יוניברסיטי, לייסד בישראל אוניברסיטה שתתרום "תרומה נשגבה להתפתחות הרוחנית והתרבותית של המדינה ולחוסן נפש אומתנו בתפוצות".

פרופ' חורגין קיבץ סביבו אקדמאיים אמריקאים וקנדיים דתיים, וכן אישים בולטים נוספים מהזרם הציוני דתי שהיו שותפים לחזונו. השם שנבחר לאוניברסיטה החדשה היה "בר-אילן", על שמו של הרב מאיר בר-אילן (ברלין), מנהיג רוחני בציבור הציוני-דתי.

פרופ' חורגין נפגש עם ראש הממשלה דוד בן גוריון, כדי לעדכנו על ההחלטה להקים את האוניברסיטה ועל פתיחתו של מסע לגיוס כספים בקרב יהודי צפון אמריקה. בן גוריון לא התלהב מהרעיון והסכים רק "בתנאי שהיא לא עולה כסף למדינה". מספר שנים לאחר מכן שינה בן גוריון את דעתו ואף מינה את האוניברסיטה להיות הגורם האחראי על חידון התנ"ך העולמי, הפרויקט שיזם והיה קרוב ללבו.

ב-1952 הוקצתה חלקת אדמה ברמת גן לבניית הקמפוס, וכעבור שנה נערך טקס הנחת אבן הפינה.


1953 – טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת בר-אילן




1953 – חתימה על מגילת היסוד. מימין: פרופ’ פנחס חורגין, מייסד האוניברסיטה; הרב זאב גולד, חבר מועצת המייסדים והרב עמנואל רקמן, לימים נשיא האוניברסיטה




1955 – פתיחת שנת הלימודים האקדמית הראשונה



פתיחת שנת הלימודים האקדמית היום




טקס הפתיחה של האוניברסיטה נערך בשנת 1955 ומיד לאחריו החלה שנת הלימודים הראשונה. ומנהיגים רבים בעולם, ובראשם נשיא ארה"ב, דווייט אייזנהאואר, שלחו ברכה מיוחדת לרגל המאורע: "כולי תקווה שהאוניברסיטה החדשה תאמץ כדגם את המוסדות הדומים לה בארצות הברית ושהשם בר-אילן ייצג את הרמה הגבוהה ביותר של השכלה אקדמית בישראל".

בשנתה הראשונה התקיימו הלימודים בארבע מחלקות: יהדות, מדעי הטבע ומתמטיקה, מדעי החברה ושפות וספרות. לימודי היסוד ביהדות היוו חלק מהתכנית האקדמית בבר-אילן מיומה הראשון, ובכך שיקפו את חזון מקימיה.

באפריל 1956 נחנכו בנייני הקבע הראשונים בקמפוס בנוכחותו נשיא המדינה, יצחק בן צבי. נשיא האוניברסיטה פרופ' חורגין אמר בטקס כי "בר-אילן משמשת גשר בין ישראל ליהודי התפוצות", ואכן יותר ממחצית הסטודנטים במחזור הראשון של האוניברסיטה עלו מצפון אמריקה.

באותם ימים רבים מהסטודנטים והמרצים לחמו במבצע קדש, או העבירו את חופשותיהם במוצבי השמירה לאורך הגבול. אחרים סייעו בקליטת עולים חדשים ובטיפול בפצועים בית החולים שיבא הסמוך.

ב-1957 נפטר פרופ' חורגין, והרב ד"ר יוסף לוקשטיין שימש כנשיא בפועל במשך תשע שנים.

ב-1959 סיימו 27 בני המחזור הראשון של בר-אילן את לימודיהם וקיבלו תואר ראשון.

ב-1961 סיימו את לימודיהם הסטודנטים הראשונים לתואר שני, וב-1963 העניקה האוניברסיטה לראשונה תוארי דוקטורט.


כיתת לימוד בבניין ע"ש פולק, בשנותיה הראשונות של האוניברסיטה




 



באמצע שנות השישים כבר כלל הקמפוס ברמת גן 22 בניינים, ובר-אילן החלה לקיים קורסים אקדמיים גם באשקלון, במטרה לספק הזדמנויות אקדמיות לתושבי הפריפריה. צעד זה היה הראשון בתהליך הקמת המכללות האזוריות של בר-אילן, יעד שיהפוך עם השנים לאחד הפרוייקטים החשובים בתולדות האוניברסיטה.

ב-1966 הוקמה ההוצאה לאור של האוניברסיטה, המתמחה בפרסומים בתחום מדעי הרוח, החברה והיהדות. בשנה זו כללה האוניברסיטה 360 חברי סגל וכ-2000 סטודנטים. כמו כן, בשנה זו הפכה בר-אילן לאוניברסיטה הישראלית הראשונה שקיבלה הכרה אקדמית מרשות אמריקאית (ממדינת ניו יורק).

גלי העלייה הגדולים לישראל, שבאו לאחר מלחמת ששת הימים, הביאו לגידול מסיבי גם בכמות  הסטודנטים שבאו ללמוד בבר-אילן ומנו כבר כ-5000 איש.

הגרסה הראשונה של פרויקט השו"ת, המעניק גישה ממוחשבת לספרות ההלכתית לאורך הדורות, יוצאת לאור.

ב-1967 נבחר פרופ' משה יימר לנשיא האוניברסיטה. בשנים אלה ממשיכה בר-אילן להקים שלוחות אקדמיות ברחבי הארץ ומתחילה לקיים קורסים אקדמיים בצמח ובצפת.


שנות ה-60 – סטודנטים במדשאות הקמפוס


1968 – סטודנטים ומשלחת מבקרים מחו”ל בקמפוס


מהספריות הראשונות באוניברסיטת בר-אילן


ממעבדות המחקר הראשונות



בראשית שנות השבעים נחנכה הספרייה המרכזית ע"ש וורצווילר שכיום כוללת יותר מחצי מיליון כותרים, רבים מהם הוצאות ראשונות ויקרות ערך.

ב-1971 נפתחת רשמית הפקולטה למשפטים. בשנה שלאחר מכן, קיבלה המחלקה לביולוגיה את מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון, ציוד המעבדה המשוכלל ביותר בישראל באותה תקופה. בית הספר לעבודה סוציאלית משתף פעולה עם משרד הביטחון ויחד הם מפתחים תכניות ייחודיות לטיפול במשפחות שכולות.

המכון הגבוה לתורה ע"ש לודביג ואריקה יסלזון פותח את שעריו לראשונה בשנת 1972, ומאפשר לסטודנטים בוגרי ישיבות להמשיך בלימודי התורה שלהם במקביל ללימודים האקדמיים.

מספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה מגיע ל-6600, מתוכם 806 לומדים בשלוחות האוניברסיטה באשקלון, צפת וצמח.

ב-1976 נפתחת המדרשה במכון הגבוה לתורה, עם 44 סטודנטיות. באותה שנה מוקמת גם החברה למחקר ופיתוח של האוניברסיטה.

ב-1977 נבחר פרופ' עמנואל רקמן לנשיאה הרביעי של האוניברסיטה.


שנות ה-70 – מפגש בין סטודנטים לחברי סגל


בשנות ה-80, נבנה בניין כלכלה ומנהל עסקים ע"ש אברהם
 

עם צמיחתה של האוניברסיטה, גדלה והתעצמה גם מעורבות אנשיה בחברה הישראלית. הסטודנטים וחברי הסגל יוזמים פרויקט לשיקום אסירים, תכנית חונכות של אחים גדולים, סיוע משפטי חינם לקהילה, תכנית לימודים לאזרחים ותיקים, וכן פרויקט לייעוץ אקדמי ומאגר של עובדים סוציאליים לעיירות הפיתוח. צוות ארכיאולוגים מהאוניברסיטה גם מנהל את החפירות בשילה ובעיר העתיקה בירושלים.

בתקופה זו כללה האוניברסיטה כבר חמש פקולטות – מדעי היהדות, הרוח, החברה, הטבע, ומשפטים, ומספר הסטודנטים מגיע ל-11,000. כ-100 מדענים עולים חדשים הצטרפו לסגל בר-אילן. הישגיה המדעיים של האוניברסיטה זוכים להכרה בעולם, ופרויקטים תעשייתיים ומסחריים חדשים מחזקים את שמה של בר-אילן כמוסד מחקרי מוביל, ומזרימים רווחים לקופת האוניברסיטה.

עם הפרויקטים המדעיים הבולטים בשנים אלו נמנים טכנולוגיות לזיהוי מוקדם של סרטן, טיפולים חדשניים באלצהיימר, טיפול רפואי בכוויות, ייצור ג'לטין כשר ועוד.

קמפוס בר-אילן ממשיך להתפתח ובניינים חדשים מוקמים, בהם בניין הכיתות אקסודוס ע"ש רוברט אסרף, בניין המשפט והמסחר ע"ש ארל וג'ני לוהן, המרכז לכלכלה ועסקים ע"ש ס. דניאל אברהם, מרכז היעוץ לסטודנט ע"ש מריה פינקל ורות רקמן, וכן מעבדות מחקר וספריות נוספות.

ב-1986 נבחר פרופ' ארנסט קראוס כרקטור וכממלא מקום זמני לנשיא. פרופ' צבי ארד מחליפו כרקטור וכנשיא בפועל ב-1989. בסוף שנות השמונים מונה האוניברסיטה 12,500 סטודנטים ב-35 מחלקות אקדמיות. כ-300 מחקרים מתנהלים במחלקות מדעי הטבע, ובר-אילן מפתחת טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך בתחום ריפוי מחלת הסרטן, פוריות הגבר, פרמצבטיקה ועוד.


בשנות ה-90, נבנה בניין הכתות ע"ש דהאן
 



פרופ' שלמה אקשטיין נבחר לנשיא האוניברסיטה ב-1992, יחד עם הרקטור, פרופ' משה קוה, הם מנהיגים את האוניברסיטה לשגשוג וצמיחה מהירים, ומציגים תוכנית חומש להכפלת גודלה של האוניברסיטה. בין 1995 ל-2000 משקיעה האוניברסיטה 47 מיליון דולר בהרחבת הקמפוס ובבניית בניינים ומתקני לימוד חדשים, בהתאם לעלייה המשמעותית במספר הסטודנטים והיקף המחקרים המתבצעים במוסד בשנים אלו.

המחלקות לכלכלה ומנהל עסקים נפתחות בתקופה זו, מסלולי הלימוד לזרועות הבטחון מוצעים בבסיסי צה"ל ברחבי הארץ. נוספים מסלולים חדשים ללימודים מתקדמים, ונוסדים מכוני מצוינות למחקרים רב תחומיים.

בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין בשנת 1995 יוזמת האוניברסיטה תכניות לימוד המקדמות את הדיאלוג החילוני-דתי, את ערכי היהדות והדמוקרטיה וכן קורסים משלימים המחנכים לסובלנות.

מגוון קורסי החובה בלימודי היסוד ביהדות מתרחב מאד בעשור זה.

ב-1996 נבחר פרופ' משה קוה לנשיא האוניברסיטה. בתום שנות התשעים מתגאה האוניברסיטה בבית הספר לחינוך הגדול מסוגו בארץ, בפקולטה הגדולה ביותר בעולם ללימודי יהדות, ובמכוני מחקר מתקדמים הצוברים פרסים ויוקרה בזכות איכות מחקריהם.


שנות ה-90 – כיתת לימוד ממוחשבת


בשנת 2000, נבנה בניין מורשת ישראל ע"ש נגל
 

ב-2001, נפתח גם בית הספר להנדסה. בשנת 2007 מוקם המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים ולאחר מספר שנים עובר למשכנו הקבוע בטריפלקס הננוטכנולוגיה ע"ש לסלי וסוזן גונדה (גולדשמיד). 

בקמפוס הצפוני נבנים מבנים חדשים, בהם המרכז למורשת היהדות ע"ש משפחת ג'ק וגיטה נגל, בניין מוסיקה ע"ש מרכוס ואן רוזנברג, הבניין ללימודי שפות ע"ש פרד וברברה קורט, המרכז הבין תחומי לחקר המוח ע"ש לסלי וסוזן גונדה (גולדשמיד), בניין פסיכולוגיה ע"ש משפחת אנה ומקס ווב, המרכז ללימודים מתקדמים ע"ש משפחת ג'רום ל. שטרן, מתחם ההנדסה ובית הספר לחינוך ע"ש ג'ים ג'וזף.

ב-2005 זכה קמפוס האוניברסיטה בפרס "הקמפוס היפה ביותר בישראל", בזכות התכנון הארכיטקטוני הייחודי, מרחבי הדשא, הגינות ופינות הנוי הרבות שבו. בנוסף, מייסדת האוניברסיטה מרכזים אקדמיים בבני ברק וירושלים לטובת האוכלוסיות החרדיות.

באותן שנים קולטת האוניברסיטה לשורות הסגל 70 מדענים חוזרים. כמו כן גדל מספר הסטודנטים לתארים מתקדמים בכ-50 אחוזים, תודות לעליה משמעותית בהיקף המלגות המיועדות לחוקרים ולמחקר.



2010 – מעבדה במרכז לננוטכנולוגיה


2013 – קמפוס בר-אילן זוכה באות 'קמפוס ירוק' מטעם המשרד לאיכות הסביבה
 

ב-2011 בית הספר להנדסה מוגדר רשמית כפקולטה, והפקולטה לרפואה פותחת את שעריה בצפת, ותורמת לשיפור שירותי הבריאות בגליל.

ב-2013 נבחר הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ לנשיא בר-אילן.

בשנה זו יותר מ-5000 איש קיבלו שירות בקליניקות שמפעילה בר-אילן למען הקהילה במחלקות לאופטומטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, והפקולטה למשפטים.

אחת מהתוכניות הבולטות שמפעילה בר-אילן בתחום רווחת הקהילה היא תכנית "עוצמות" של בית הספר לחינוך, המעניקה השכלה אקדמית לצעירים בעלי תסמונת דאון ומוגבלויות אחרות. תכנית נוספת בתחום זה היא התכנית לתרפיה במוזיקה שמפעילות המחלקות למוסיקה ולפסיכולוגיה. בר-אילן גם מפעילה מרכז שיקום יחיד מסוגו לנכי צה"ל הסובלים מפגיעות מוח.

כיום לומדים בבר-אילן ובשלוחותיה כ-32,000 סטודנטים. מספר הסטודנטים הזרים גדל בהתמדה והוא מונה יותר מ-700 איש שנהנים ממגוון תכניות אקדמיות בשפה האנגלית, ומשירותים קהילתיים הכוללים רב קמפוס אמריקאי, שיעורי תורה באנגלית, ופעילויות חברתיות.

בנוסף לומדים באוניברסיטה כ-750 סטודנטים ערבים נוצרים, מוסלמים, דרוזים וצ'רקסים, המתמחים בכל המקצועות האקדמיים.

שישים שנה לאחר הקמתה ממשיכה בר-אילן לדבוק בייעודה כאוניברסיטה שאינה רק מוסד מחקרי מוביל, אלא גם דוגמה לשילוב המפרה של התורה בצד המדע, של ידע אקדמי מתקדם בצד שימור ערכי המורשת היהודית. 

 

תאריך עדכון אחרון: 01/07/2015